דלג לתוכן הראשי

רק מסגרת פוליטית משלבת תשבור את הפרדיגמות הישנות

ישראל זקוקה לשותפות פוליטית חדשה, שתורכב מיהודים וערבים, דתיים וחילונים, ותיקים וחדשים הרוצים בשינוי יכולה להציל את השמאל והמדינה
יניב שגיא




אלפי בני אדם צעדו בתחילת החודש בתל אביב בהפגנה יהודית־ערבית, שכמוה לא נראתה זה שנים. זה היה מפגן של עוצמה, שנתן ביטוי לקולות המתגברים בשטח, הקוראים ליצירת שותפות פוליטית יהודית־ערבית שוויונית, מהסוג שאין כיום. לצערי, יש במדינה רק מחנה אחד - הימין - עם חזון ברור, שהצליח להתמקם בכל מוקדי הכוח של המדינה ולנווט אותה אל דרכו. חזונו אינו מקובל על רבים מאזרחי ישראל, שמבינים את מחיר הדמים שלו ואת תג המחיר המוסרי והכלכלי שבא איתו, אבל בכל זאת מצביעים למען הכוחות הפוליטיים שמקיימים אותו, כי הוא החזון היחיד והברור שכאילו מתכתב עם המציאות.
הפגנה נגד מדיניות הממשלה כלפי הציבור הערבי. (צילום:צילום מסך)

אל מול חזון האימים הזה קיימת רפיסות מוחלטת של מחנה השמאל. אין חזון, אין תוכנית, אין יכולת לחבר ציבור, אין יכולת להשתלב במוקדי ההשפעה. במקום להציב אלטרנטיבה, מנסות יש עתיד והמחנה הציוני להיות "ליכוד־לייט": לפעול בתוך מתווה הימין, להמשיך את הכיבוש, להמשיך את הכלכלה הדורסנית, אבל בקצת פחות בוטות. משמאל ל"מרכז" הזה אין התארגנות פוליטית משמעותית. כשמדברים על בנייה מחודשת של השמאל, אי אפשר להתייחס לשום גורם מפלגתי מעבר למרחב שבין מרצ לחד"ש. אלא שחד"ש לכודה ברשימה ערבית־פלסטינית משותפת, בעלת גוון לאומני, שאפילו הסכם עודפים עם מרצ לא הייתה מסוגלת לעשות. ואילו מרצ, שבקושי עברה את אחוז החסימה בבחירות האחרונות, לא עשתה מאז דבר על מנת לבנות שמאל חדש. מרצ וחד"ש שקועות במסגרות פוליטיות שאינן מקדמות שינוי פוליטי בישראל. מי שלא מסוגל להוביל למדיניות כלכלית סוציאליסטית או לייצר שותפות פוליטית שוויונית בין יהודים וערבים - הוא שמאל לא רלוונטי.




חיבור בין שמאל לשמאל
הדרך היחידה להקים בישראל אלטרנטיבה של שמאל היא בחיבור הכוחות בין השמאל הציוני לשמאל הערבי, ולשם כך שני הצדדים צריכים להשתנות. הערך המכונן של השמאל הוא שוויון. השותפות אינה צריכה לבטל את הנרטיבים השונים, אבל היא חייבת להתעלות עליהם ולאפשר חיבור בין אזרחי ישראל הערבים למוקדי קבלת ההחלטות. הבעיה
הגדולה ביותר של הרשימה המשותפת נעוצה בכך שהיא נועלת את החברה הערבית כאופוזיציה מתמדת למדינה וכקורבנותיה. זוהי פוזיציה שרוב אזרחי ישראל הערבים אינו מוכן יותר להזדהות איתה. הם דורשים צדק, שילוב ושוויון מלא. מי שייאבק על כך יקבל את קולם ואת אמונם. כיום אין אף מפלגה שעונה על הצורך הזה של חמישית מאזרחי המדינה.
מדינת ישראל זקוקה לחיבור הפוליטי בין יהודים וערבים ברשימה משותפת, שתורכב באופן שוויוני ותצליח להביא את הביטוי הפוליטי של הערבים לקואליציה ולממשלה. ללא שמאל כזה לא תוכל לקום קואליציה שתהווה אלטרנטיבה לברית בין הימין למתנחלים, שמובילים אותנו למדינה דו־לאומיתלא דמוקרטית. ישראל זקוקה לשותפות פוליטית חדשה של יהודים וערבים, של דתיים וחילונים, של ותיקים וחדשים, שתשבור את הפרדיגמות הישנות שפועלות להפריד בינינו. רק מסגרת כזאת יכולה להציל את השמאל – ואת המדינה.

הכותב הוא מנכ"ל גבעת חביבה, המרכז לקידום חברה משותפת בישראל

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תגובת מרכז גבעת חביבה על הפיגוע בהר הבית

גבעת חביבה, המרכז לחברה משותפת בישראל, מגנה בכל תוקף את ההתקפה בירושלים ביום שישי האחרון בה נהרגו שוטרים ישראלים ע"י אזרחים ישראלים. 
זו אינה דרכנו!
זה מעשה שאין לו מקום והצדקה בשום הקשר. מדובר בפגיעה אנושה בקדושתו של המקום וחתירה תחת המאמצים לבניית חברה משותפת ושוויונית במדינת ישראל. אנו מברכים על גינוי המעשה ע"י מנהיגות החברה הערבית ופונים לגורמי השלטון ולציבור במדינת ישראל לא להיגרר אחרי קיצונים משני הצדדים המבקשים לפגוע במרקם העדין של החברה ולזרוע פירוד ופחד בין מרכיביו.
תנחומינו למשפחות ההרוגים.
יניב שגיא מוחמד דרואשה ריאד כבהא סאמר עטאמנה דודו אמיתי

أمل مشترك תקווה משותפת

‏חמישי 14 ספטמבר‏ ‏בשעות ‏9:30‏ - ‏16:30
במתנס בקלנסוואה חברי הועדה מארגנת: 
דניאל בלטמן, בשיר כרכבי, יניב שגיא, ג'מאל דגש, מירב בן-נון, יהושע סובול, מירון רפופורט, תאבת אבו ראס, דני פילק, עודה בשאראת, תמנע פתר, סיני פתר, אוקי מרושק, שדא מנסור, אבנר בן עמוס,רונית מטלון. 

הארגונים המשתתפים בכנס ובהנחיית השולחנות העגולים: 
נוה שלום -ואחת אלסאלם, לוחמים לשלום, פורום המשפחות השכולות הישראלי- פלסטיני, מולדת אחת -שתי מדינות ,פורום ארגוני השלום, רופאים לזכויות אדם, המטה למאבק בגזענות , גבעת חביבה , מדרשת "אדם" ',נשות "מחסום וואטש".

 أعضاء اللجنة التنظيمية :
 دانيئيل بلاطمان, ثابت ابو راس, داني فيلك, بشير كركبي, ميراڤ بن نون, يهوشواع سوبول, ميرون رپپورت, جمال دغش, اوكي مروشك, عودة بشارات, ينيڤ سچي, تمناع پتر, سيناي پتر, شدا منصور, أفنير بن عموس، رونيت مطلون.

 المنظمات المشاركة في اللقاء : 
نيڤيه شالوم - واحة السلام، المحاربين من أجل السلام، محضر العائلات الثكلى الاسرائيلي-الفلسطيني، وطن واحد - دولتان، محضر منظمات السلام، أطباء لحقوق الانسان، المركز لمجابهة العنصرية، چڤعات ح…

רוח המקום

לאורך השנים וביתר שאת מזה חמישים שנה (מאז כיבוש השטחים) כול כמה שנים מתרחשת הסלמה עקובה מדם בין העמים  במרחב הטריטוריאלי של מדינת ישראל והשטחים.  המקום הנפיץ ביותר, הנושא עמו פוטנציאל לעימות דתי כלל מרחבי בין מוסלמים ליהודים הוא  הר הבית.
ההסלמה האחרונה סביב תקריות הר הבית (רצח השוטרים, הריגת המפגינים, הנחת המגנומטרים בשערי הכניסה למתחם הר הבית , אי תאום בין גורמים וכו') מחייבת מעשה. אי הנחת מההתנהלות הממשלתית הכושלת המביאה להגבהת להבות , ולמתחים מיותרים במקום הכי נפיץ ורגיש במרחב, הביאה חברים טובים  מאזור ואדי ערה , יהודים כערבים ליזום מפגש דיבורים כדי לקיים שיח ידידים משוכנעים בעקבות המתח שנוצר ופוטנציאל האלימות בין העמים שהוא נושא עמו. היוזמים למפגש היו: דורון ליבר (מצר) נג'יב אבו רקיה (מייסר) שולי דיכטר (מענית) יניב שגיא (מנכ"ל גבעת חביבה) ומוחמד דראושה (גבעת – חביבה) . היה לי יום עמוס באותו יום ראשון אחה"צ  (23.7.2017) , בו התקיים המפגש. ובכל זאת הגעתי. הגעתי לא משום שהאמנתי שיש בשיח הזה כדי לקדם  דבר מה לקראת יתר רציונליזציה בהתנהלות, כדי לשמור על פתרונות הגיונ…