דלג לתוכן הראשי

גילוי דעת נגד פנוי תושבי הכפר עתיר/ אום אל חיראן


המדינה מבקשת לפנות את תושבי הכפר עתיר/ אום אל חיראן, כ- 1,000 תושבים, על מנת להרוס את היישוב ולהקים במקומו יישוב בשם חירן וכן להרחיב את יער יתיר. 
תושבי עתיר/ אום אל חיראן יושבו שם ב-1956 על ידי המדינה וזו אף סייעה לתושבי היישוב לבנות מחדש את בתיהם לאחר שנהרסו בשיטפון ב-1997, כך שלא ניתן לטעון שההתיישבות לא הייתה מוכרת למדינה. יתרה מכך: חוקרת מטעם ועדת המשנה לתכנונים עקרוניים (וועדה מיוחדת לתכנון ובנייה) המליצה למדינה ב-2010 להכיר ביישוב עתיר/אום-אל-חירן. אלא שההמלצה נדחתה בשל התערבותו האישית של ראש הממשלה נתניהו, בשל ההחלטה להקים את חירן היהודית. בית המשפט העליון הכיר בכך שתושבי עתיר / אום אל חיראן אינם פולשים על קרקע המדינה, אלא "ברי רשות" בשטח; אך קיבל את הטענה לפיה המדינה יכולה להחליט מה לעשות בקרקע השייכת לה ובכלל זה לפנות ממנה את תושבי עתיר/אום אל חיראן. 
בנקודה הזו בדיוק טמון הנזק העצום שהמקרה של עתיר/אום אל חיראן מסב ליחסי המדינה והמיעוט הערבי.
המקרה של עתיר/ אום אל חיראן בולט כמקרה מובהק במיוחד של העדפת אזרחים יהודים על פני אזרחים ערבים מצד המדינה. המדינה אומרת בכך לאזרחיה הערבים – אני מעוניינת לפנות אתכם מהמקום בו יישבתי אתכם, לא עבור צורך ציבורי כלשהו כמו סלילת כביש או הקמת מסילת רכבת, אלא בשביל ליישב באותו השטח ממש אזרחים בעלי זהות אתנית אחרת, יהודים. זאת בזמן שהחלופה שמציעה המדינה לתושבים – לעבור לחורה – אינה ישימה גם על פי עמדת עיריית חורה עצמה; והפתרונות שמציעים התושבים כלל לא נשקלו.
החלופות שמציעים התושבים כוללות את הקמת היישוב חירן בסמוך ליישובם אך לא במקומו; תכנון יישוב מעורב ליהודים וערבים; או העברתם לאדמות המקוריות מהם גורשו ב-1948 שנמצאות כיום בשטח קיבוץ שובל (ואשר בתמורה לוויתור על תביעות הבעלות לגביהן קיבלו היתר מהמדינה להתיישב בשטח ממנו רוצים לפנותם כעת). 
אך המדינה דבקה בתכניתה להעבירם לשתי שכונות חדשות בחורה, על אף העובדה שבאחת השכונות רוב המגרשים שווקו זה מכבר לתושבי חורה והשנייה אינה מפותחת בשלב זה; וממילא מועצת חורה רואה בה עתודת מגורים לזוגות צעירים ביישוב.
החלטת בית המשפט לפיה המדינה רשאית להחליט מה לעשות באדמות מדינה אינה יכולה להוות הצדקה למדיניות הממשלה כלפי הבדואים. המדינה היא גם מדינתם של כלל אזרחיה, ואדמות מדינה מיועדות לאזרחי המדינה כולל הערבים, ובתוכם תושבי עתיר/אום-אל-חירן. 
כיצד ניתן להצדיק מבחינה מוסרית הריסת יישוב שהוקם ברשות על אדמת מדינה לטובת הקמת יישוב יהודי במקומו, רק על רקע שיקול אתני??. 
שאלות אלה עומדות כעת לפתחה של הממשלה ולפתחו של כלל הציבור היהודי, והן הרות גורל לעתיד היחסים בין המדינה ואזרחיה הערבים.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תגובת מרכז גבעת חביבה על הפיגוע בהר הבית

גבעת חביבה, המרכז לחברה משותפת בישראל, מגנה בכל תוקף את ההתקפה בירושלים ביום שישי האחרון בה נהרגו שוטרים ישראלים ע"י אזרחים ישראלים. 
זו אינה דרכנו!
זה מעשה שאין לו מקום והצדקה בשום הקשר. מדובר בפגיעה אנושה בקדושתו של המקום וחתירה תחת המאמצים לבניית חברה משותפת ושוויונית במדינת ישראל. אנו מברכים על גינוי המעשה ע"י מנהיגות החברה הערבית ופונים לגורמי השלטון ולציבור במדינת ישראל לא להיגרר אחרי קיצונים משני הצדדים המבקשים לפגוע במרקם העדין של החברה ולזרוע פירוד ופחד בין מרכיביו.
תנחומינו למשפחות ההרוגים.
יניב שגיא מוחמד דרואשה ריאד כבהא סאמר עטאמנה דודו אמיתי

أمل مشترك תקווה משותפת

‏חמישי 14 ספטמבר‏ ‏בשעות ‏9:30‏ - ‏16:30
במתנס בקלנסוואה חברי הועדה מארגנת: 
דניאל בלטמן, בשיר כרכבי, יניב שגיא, ג'מאל דגש, מירב בן-נון, יהושע סובול, מירון רפופורט, תאבת אבו ראס, דני פילק, עודה בשאראת, תמנע פתר, סיני פתר, אוקי מרושק, שדא מנסור, אבנר בן עמוס,רונית מטלון. 

הארגונים המשתתפים בכנס ובהנחיית השולחנות העגולים: 
נוה שלום -ואחת אלסאלם, לוחמים לשלום, פורום המשפחות השכולות הישראלי- פלסטיני, מולדת אחת -שתי מדינות ,פורום ארגוני השלום, רופאים לזכויות אדם, המטה למאבק בגזענות , גבעת חביבה , מדרשת "אדם" ',נשות "מחסום וואטש".

 أعضاء اللجنة التنظيمية :
 دانيئيل بلاطمان, ثابت ابو راس, داني فيلك, بشير كركبي, ميراڤ بن نون, يهوشواع سوبول, ميرون رپپورت, جمال دغش, اوكي مروشك, عودة بشارات, ينيڤ سچي, تمناع پتر, سيناي پتر, شدا منصور, أفنير بن عموس، رونيت مطلون.

 المنظمات المشاركة في اللقاء : 
نيڤيه شالوم - واحة السلام، المحاربين من أجل السلام، محضر العائلات الثكلى الاسرائيلي-الفلسطيني، وطن واحد - دولتان، محضر منظمات السلام، أطباء لحقوق الانسان، المركز لمجابهة العنصرية، چڤعات ح…

רוח המקום

לאורך השנים וביתר שאת מזה חמישים שנה (מאז כיבוש השטחים) כול כמה שנים מתרחשת הסלמה עקובה מדם בין העמים  במרחב הטריטוריאלי של מדינת ישראל והשטחים.  המקום הנפיץ ביותר, הנושא עמו פוטנציאל לעימות דתי כלל מרחבי בין מוסלמים ליהודים הוא  הר הבית.
ההסלמה האחרונה סביב תקריות הר הבית (רצח השוטרים, הריגת המפגינים, הנחת המגנומטרים בשערי הכניסה למתחם הר הבית , אי תאום בין גורמים וכו') מחייבת מעשה. אי הנחת מההתנהלות הממשלתית הכושלת המביאה להגבהת להבות , ולמתחים מיותרים במקום הכי נפיץ ורגיש במרחב, הביאה חברים טובים  מאזור ואדי ערה , יהודים כערבים ליזום מפגש דיבורים כדי לקיים שיח ידידים משוכנעים בעקבות המתח שנוצר ופוטנציאל האלימות בין העמים שהוא נושא עמו. היוזמים למפגש היו: דורון ליבר (מצר) נג'יב אבו רקיה (מייסר) שולי דיכטר (מענית) יניב שגיא (מנכ"ל גבעת חביבה) ומוחמד דראושה (גבעת – חביבה) . היה לי יום עמוס באותו יום ראשון אחה"צ  (23.7.2017) , בו התקיים המפגש. ובכל זאת הגעתי. הגעתי לא משום שהאמנתי שיש בשיח הזה כדי לקדם  דבר מה לקראת יתר רציונליזציה בהתנהלות, כדי לשמור על פתרונות הגיונ…