דלג לתוכן הראשי

יש אלטרנטיבה לסכסוך המדמם

בשני הצדדים צריכים להכיר בכך שלא פותרים עוול ביצירת עוול חדש. להכיר בכך שמדי יום אנחנו עושים עוול נורא אחד לשני, ושלא ניתן לחיות כאן מבלי שיהיו לשני העמים חופש וחירות, שוויון וביטחון. כשנבין זאת, נתחיל את הדרך לשינוי 

דמיינו לרגע שאתם פלסטינים שחיים בגדה המערבית. זה קשה, אבל אפשרי. אתם חיים כמעט 50 שנה תחת כיבוש. רובכם, למעשה, לא מכירים מציאות אחרת. ניסיתם כבר הכול על מנת לזכות בחופש: שיתפתם פעולה עם ישראל, הובלתם התנגדות אלימה של טרור קטלני, קיבלתם את התפיסה של אבו מאזן של מאבק דיפלומטי לא אלים - שום דבר לא שינה את המציאות. ההפך. ישראל הלכה והתנחלה, כבר 450 אלף מתנחלים חיים סביבכם ומראים לכם מדי יום, ובאלימות, מי הריבון בארץ שלכם.
עכשיו תדמיינו שאתם יהודים מתיישבים ביהודה ושומרון. זה קשה, אבל אפשרי. מזה 40 שנה אתם מובילים את מפעל ההתיישבות הציונית היחידי שמתפתח בישראל. אנשי אידיאולוגיה, שמקריבים מעצמם למען כלל ישראל, ממש כמו שפעם היו הקיבוצים לפני שהתעייפו מלהיות כאלה. שנים אתם סופגים טרור מהפלסטינים, שהורגים ופוגעים בכם. שנים שממשלת ישראל מבלבלת אתכם: מחד היא מהללת אתכם, מאפשרת לכם להתנחל, ומחויבת לכם. מאידך היא מייבשת את הבנייה ולא מעניקה בטחון. אתם מאבדים את האמון במדינה ואת היכולת לחנך את הדור הצעיר לממלכתיות ולדמוקרטיה.
ועוד דמיון אחד, אחרון ודי: דמיינו שאתם ערבים אזרחי מדינת ישראל. זה קשה, אבל אפשרי. 67 שנים עברו מאז הנכבה, שבעקבותיה קמה המדינה שחקקה על מגילת העצמאות שלה שוויון לכל אזרחיה, והשאירה אתכם כאזרחים סוג ב', מופלים לרעה. אתם קרועים מדי יום בין עמכם הפלסטיני לבין מדינתכם ישראל. אינכם מוכנים לוותר על ההשתייכות הלאומית לאחיכם הפלסטינים ואינכם מוכנים לוותר על האזרחות הישראלית ועל זכותכם לשוויון מלא, בהתאם להיותה של מדינתכם דמוקרטית. מזה 15 שנים, מפרוץ האינתיפאדה השנייה ואירועי אוקטובר 2000, אתם כבר לא מוכנים שיזהו אתכם כערביי ישראל. לא, אתם פלסטינים אזרחי מדינת ישראל. דורשים שיכירו בכם ככאלה ויתייחסו אליכם כאזרחים שווים בחברה משותפת ודמוקרטית. אתם סופגים גזענות קשה בכל פעם שיש התפרצות של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני ומגיבים ביתר מחויבות כלפי אחיכם הפלסטינים, אבל רוצים להיות ישראליים.
עכשיו תתעוררו! יש כאן מציאות מסביב והכול בוער. יש דם ברחובות וגזענות בלבבות. כולנו שונאים, כולנו מיואשים ורובנו חושבים שאין אלטרנטיבה לניהול הסכסוך המדמם הזה. "ככה זה במזרח התיכון", הצליחו הפוליטיקאים של הפחד להנחיל במוח ובלבבות. יש בקרב שלוש הקבוצות שתיארתי כאן רבים שהמשך המצב הזה משרת את האג'נדות שלהם, את חוסר הנכונות להתפשר, את התפיסה של "אתה בחרתנו" והאמת היא רק שלי. אבל הרוב הגדול של בני האדם החיים בין הים לבין הירדן רוצים אחרת – רוב היהודים ורוב הערבים, רוב הציונים ורוב הפלסטינים, רוצים לחיות בשלום ומוכנים להתפשר ולוותר אחד לשני. אנחנו לא יודעים איך עושים את זה, ולכן חושבים שזה פשוט לא אפשרי. רובנו מוכנים להמשיך לחיות בתוך נהרות הדם למרות שזה נוגד את ערכינו ורצונותינו רק משום שנכנענו לפוליטיקה של הפחד.
יש אלטרנטיבה, אבל היא דורשת שינוי. בשני הצדדים צריכים להכיר בכך שלא פותרים עוול ביצירת עוול חדש. צריך להכיר בכך שמדי יום אנחנו עושים עוול נורא אחד לשני צריך להכיר בכך שלא ניתן לחיות כאן מבלי שיהיו לשני העמים חופש וחירות, שוויון וביטחון. כשנבין זאת, ונקבל את שלושת העקרונות האלה, נתחיל את הדרך לשינוי: ניפרד לשלום ממנהיגי האתמול, שמולכים עלינו בזכות שימור הסכסוך המדמם.
כך בישראל וכך בפלסטין. ניפרד ממי שמבטיח לנו ביטחון באמצעות ניהול הסכסוך ומביא לנו חורבן. הפלסטינים ייפרדו ממי שמוביל אותם אל הדרך ללא מוצא של הייאוש ויביאו במקומו מי שיהיה מוכן להיות פרטנר לשינוי. הציונות הדתית בישראל תעלה כוחות חדשים שיחזרו לראות ב"עם ישראל" ערך שעומד מעל "ארץ ישראל". כוחות שיהיו שותפים לבניית מארג חיים שיאפשר גם להמשיך את היותה של ישראל בית לאומי לעם היהודי, שהוא בית דמוקרטי ושוויוני לכול אזרחיה. במקום חזון של ארץ ישראל השלמה והמקדש בהר הבית, נחזור לחזון המייסד של מדינת ישראל – בית לאומי שחי בשלום עם שכניו ובשוויון עם כל אזרחיו. זוהי האלטרנטיבה. היא אפשרית אבל אין לה כיום בית פוליטי ואין מנהיגות שמובילה אליה. נגיע לשם כשנשבור את השבטים השונים והמסוכסכים. נגיע לשם בשילוב ידיים של ציונים ופלסטינים, של מתנחלים וקיבוצניקים, של מזרחים ואשכנזים, של חרדים וחילוניים. וכן, זה אפשרי - כי את כל הקבוצות האלה החזון הזה משרת הרבה יותר טוב מהמצב הנוכחי!

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תגובת מרכז גבעת חביבה על הפיגוע בהר הבית

גבעת חביבה, המרכז לחברה משותפת בישראל, מגנה בכל תוקף את ההתקפה בירושלים ביום שישי האחרון בה נהרגו שוטרים ישראלים ע"י אזרחים ישראלים. 
זו אינה דרכנו!
זה מעשה שאין לו מקום והצדקה בשום הקשר. מדובר בפגיעה אנושה בקדושתו של המקום וחתירה תחת המאמצים לבניית חברה משותפת ושוויונית במדינת ישראל. אנו מברכים על גינוי המעשה ע"י מנהיגות החברה הערבית ופונים לגורמי השלטון ולציבור במדינת ישראל לא להיגרר אחרי קיצונים משני הצדדים המבקשים לפגוע במרקם העדין של החברה ולזרוע פירוד ופחד בין מרכיביו.
תנחומינו למשפחות ההרוגים.
יניב שגיא מוחמד דרואשה ריאד כבהא סאמר עטאמנה דודו אמיתי

أمل مشترك תקווה משותפת

‏חמישי 14 ספטמבר‏ ‏בשעות ‏9:30‏ - ‏16:30
במתנס בקלנסוואה חברי הועדה מארגנת: 
דניאל בלטמן, בשיר כרכבי, יניב שגיא, ג'מאל דגש, מירב בן-נון, יהושע סובול, מירון רפופורט, תאבת אבו ראס, דני פילק, עודה בשאראת, תמנע פתר, סיני פתר, אוקי מרושק, שדא מנסור, אבנר בן עמוס,רונית מטלון. 

הארגונים המשתתפים בכנס ובהנחיית השולחנות העגולים: 
נוה שלום -ואחת אלסאלם, לוחמים לשלום, פורום המשפחות השכולות הישראלי- פלסטיני, מולדת אחת -שתי מדינות ,פורום ארגוני השלום, רופאים לזכויות אדם, המטה למאבק בגזענות , גבעת חביבה , מדרשת "אדם" ',נשות "מחסום וואטש".

 أعضاء اللجنة التنظيمية :
 دانيئيل بلاطمان, ثابت ابو راس, داني فيلك, بشير كركبي, ميراڤ بن نون, يهوشواع سوبول, ميرون رپپورت, جمال دغش, اوكي مروشك, عودة بشارات, ينيڤ سچي, تمناع پتر, سيناي پتر, شدا منصور, أفنير بن عموس، رونيت مطلون.

 المنظمات المشاركة في اللقاء : 
نيڤيه شالوم - واحة السلام، المحاربين من أجل السلام، محضر العائلات الثكلى الاسرائيلي-الفلسطيني، وطن واحد - دولتان، محضر منظمات السلام، أطباء لحقوق الانسان، المركز لمجابهة العنصرية، چڤعات ح…

רוח המקום

לאורך השנים וביתר שאת מזה חמישים שנה (מאז כיבוש השטחים) כול כמה שנים מתרחשת הסלמה עקובה מדם בין העמים  במרחב הטריטוריאלי של מדינת ישראל והשטחים.  המקום הנפיץ ביותר, הנושא עמו פוטנציאל לעימות דתי כלל מרחבי בין מוסלמים ליהודים הוא  הר הבית.
ההסלמה האחרונה סביב תקריות הר הבית (רצח השוטרים, הריגת המפגינים, הנחת המגנומטרים בשערי הכניסה למתחם הר הבית , אי תאום בין גורמים וכו') מחייבת מעשה. אי הנחת מההתנהלות הממשלתית הכושלת המביאה להגבהת להבות , ולמתחים מיותרים במקום הכי נפיץ ורגיש במרחב, הביאה חברים טובים  מאזור ואדי ערה , יהודים כערבים ליזום מפגש דיבורים כדי לקיים שיח ידידים משוכנעים בעקבות המתח שנוצר ופוטנציאל האלימות בין העמים שהוא נושא עמו. היוזמים למפגש היו: דורון ליבר (מצר) נג'יב אבו רקיה (מייסר) שולי דיכטר (מענית) יניב שגיא (מנכ"ל גבעת חביבה) ומוחמד דראושה (גבעת – חביבה) . היה לי יום עמוס באותו יום ראשון אחה"צ  (23.7.2017) , בו התקיים המפגש. ובכל זאת הגעתי. הגעתי לא משום שהאמנתי שיש בשיח הזה כדי לקדם  דבר מה לקראת יתר רציונליזציה בהתנהלות, כדי לשמור על פתרונות הגיונ…