דלג לתוכן הראשי

דברים בטקס יום השואה בגבעת חביבה

לפני 100 שנה נולדה מרתה רייק בסלובקיה. לפני 70 שנה הוצאה להורג חביבה רייק על ידי הנאצים. בסך הכול היא הספיקה לחיות 30 שנה. מחציתם כחניכה, מדריכה ומגשימה בשומר הצעיר. 5 שנים לאחר מותה של חביבה הוקם המקום הזה " גבעת חביבה" שנושא את שמה.
חביבה בדרכה ובחייה הקצרים מסמלת את מימוש ערכי המהות של הציונות השומרית : ההגשמה  של הערכים שהובילו אותה בחייה הובילו למותה תוך כדי מאבק בחיה הנאצית והניסיון להציל אחרים.
גבעת חביבה – נושאת בגאווה את שמה של חביבה רייק, לא בשל גבורתה במלחמה, כי אם בשל אחריותה לעמה ומחויבותה לערכיה. חביבה היא השומר הצעיר בטהרתו: אחריות, התנדבות, שליחות וכל זה בשביל לקיים חברה פשוטה וצודקת שמקדשת את החיים.
אבא שלי, יענקלה, נולד בסוף שנת 1937 ברומניה. בגיל 3 וחצי הוא גורש עם משפחתו  ביחד עם מאות אלפי יהודי רומניה, בסרביה ובוקובינה לטרנסניסטריה. על היהודים נאסרה חופש התנועה והתכתבות והם רוכזו בגטאות ובמחנות, ועל כולם חלה חובת עבודת כפייה. למעשה הפכה טרנסניסטריה כולה למחנה ריכוז אחד גדול. במחנות הריכוז בטרנסניסטריה שהיו נתונים לשליטת הז'נדרמריה, נרצחו מאות אלפי יהודים ורבבות נוספים נספו כתוצאה מתנאי החיים הקשים: מהרעב, הכפור, ממחלת טיפוס הבהרות ומחלת הדיזנטריה. סך הכול נספו שם כנראה כ400 אלף יהודים ובהם גם הסבא שלי שניסע לברוח מעבודת הכפייה וקפא למוות על נהר הבוג. אבא  שלי בילה את שנות ילדתו שם בטרנסניסטריה. הוא שרד, מוזן מקליפות תפוחי אדמה. לימים סיפר לי שמשחקי ילדותו היו עם כפתורים הלקוחים מהחולצות של המתים . לאחר סיום המלחמה הוא הצליח לברוא לעצמו חיים חדשים הרבה הודות לישראל ולקיבוץ. רוב חייו  הוא לא דיבר על השואה. עושה ככל יכולתו שלא להעביר אותה אלינו לדור השני. שומר את העבר האפל בקרבו ומעניק לנו את התום והיופי של החיים. בסוף כשדיבר על קורותיו היה לו חשוב מאוד  שנקבל ממנו את הלקח והמסר הבא:  עלינו לזכור ולא לשכוח את המחויבות להיות בני אדם. לראות את האחר, להילחם בשנאה ובגזענות, להמשיך את התרבות היהודית ולתת כבוד לתרבות של כל אדם וכל עם.
זהו מסר של אחווה והומניות, לא מסר של קורבן שמצווה להילחם על מנת לשרוד.
לפני צאתה לשליחות אמרה חביבה ליצחק שדה מפקד הפלמ"ח: "האם אדם נוצר למלחמה ? האם נוצרה האישה לנהל קרבות ?  אני אחזור לקיבוץ שלי, תהיה לי משפחה, יהיו לי ילדים."
חביבה לא זכתה לחזור לקיבוצה, מענית, השוכן כאן לידנו. 6 מיליון יהודים לא זכו לחזור אל החיים מתהומות האופל של החברה האנושית. אבל אנחנו , כאן, ממשיכיהם. הלפיד עבר אלינו להיות אחראיים לגורלו של עמנו, אבל גם לגורלו של העולם ולגורלם של כל בני האדם. זהו הציווי המוסרי שאני, בנו של ניצול שואה, פליט ויתום, קיבלתי מאבי יענקלה שגיא.  זוהי השליחות שגבעת חביבה נושאת בגאון 70 שנה לאחר הוצאתה להורג של חביבה.

מוטלת עלינו החובה להצליח בשליחותנו ולהמשיך את המאבק למען עולם מתוקן וראוי. עולם של שלום ותקווה שמביסים את הפחד והמלחמה.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תגובת מרכז גבעת חביבה על הפיגוע בהר הבית

גבעת חביבה, המרכז לחברה משותפת בישראל, מגנה בכל תוקף את ההתקפה בירושלים ביום שישי האחרון בה נהרגו שוטרים ישראלים ע"י אזרחים ישראלים. 
זו אינה דרכנו!
זה מעשה שאין לו מקום והצדקה בשום הקשר. מדובר בפגיעה אנושה בקדושתו של המקום וחתירה תחת המאמצים לבניית חברה משותפת ושוויונית במדינת ישראל. אנו מברכים על גינוי המעשה ע"י מנהיגות החברה הערבית ופונים לגורמי השלטון ולציבור במדינת ישראל לא להיגרר אחרי קיצונים משני הצדדים המבקשים לפגוע במרקם העדין של החברה ולזרוע פירוד ופחד בין מרכיביו.
תנחומינו למשפחות ההרוגים.
יניב שגיא מוחמד דרואשה ריאד כבהא סאמר עטאמנה דודו אמיתי

أمل مشترك תקווה משותפת

‏חמישי 14 ספטמבר‏ ‏בשעות ‏9:30‏ - ‏16:30
במתנס בקלנסוואה חברי הועדה מארגנת: 
דניאל בלטמן, בשיר כרכבי, יניב שגיא, ג'מאל דגש, מירב בן-נון, יהושע סובול, מירון רפופורט, תאבת אבו ראס, דני פילק, עודה בשאראת, תמנע פתר, סיני פתר, אוקי מרושק, שדא מנסור, אבנר בן עמוס,רונית מטלון. 

הארגונים המשתתפים בכנס ובהנחיית השולחנות העגולים: 
נוה שלום -ואחת אלסאלם, לוחמים לשלום, פורום המשפחות השכולות הישראלי- פלסטיני, מולדת אחת -שתי מדינות ,פורום ארגוני השלום, רופאים לזכויות אדם, המטה למאבק בגזענות , גבעת חביבה , מדרשת "אדם" ',נשות "מחסום וואטש".

 أعضاء اللجنة التنظيمية :
 دانيئيل بلاطمان, ثابت ابو راس, داني فيلك, بشير كركبي, ميراڤ بن نون, يهوشواع سوبول, ميرون رپپورت, جمال دغش, اوكي مروشك, عودة بشارات, ينيڤ سچي, تمناع پتر, سيناي پتر, شدا منصور, أفنير بن عموس، رونيت مطلون.

 المنظمات المشاركة في اللقاء : 
نيڤيه شالوم - واحة السلام، المحاربين من أجل السلام، محضر العائلات الثكلى الاسرائيلي-الفلسطيني، وطن واحد - دولتان، محضر منظمات السلام، أطباء لحقوق الانسان، المركز لمجابهة العنصرية، چڤعات ح…

רוח המקום

לאורך השנים וביתר שאת מזה חמישים שנה (מאז כיבוש השטחים) כול כמה שנים מתרחשת הסלמה עקובה מדם בין העמים  במרחב הטריטוריאלי של מדינת ישראל והשטחים.  המקום הנפיץ ביותר, הנושא עמו פוטנציאל לעימות דתי כלל מרחבי בין מוסלמים ליהודים הוא  הר הבית.
ההסלמה האחרונה סביב תקריות הר הבית (רצח השוטרים, הריגת המפגינים, הנחת המגנומטרים בשערי הכניסה למתחם הר הבית , אי תאום בין גורמים וכו') מחייבת מעשה. אי הנחת מההתנהלות הממשלתית הכושלת המביאה להגבהת להבות , ולמתחים מיותרים במקום הכי נפיץ ורגיש במרחב, הביאה חברים טובים  מאזור ואדי ערה , יהודים כערבים ליזום מפגש דיבורים כדי לקיים שיח ידידים משוכנעים בעקבות המתח שנוצר ופוטנציאל האלימות בין העמים שהוא נושא עמו. היוזמים למפגש היו: דורון ליבר (מצר) נג'יב אבו רקיה (מייסר) שולי דיכטר (מענית) יניב שגיא (מנכ"ל גבעת חביבה) ומוחמד דראושה (גבעת – חביבה) . היה לי יום עמוס באותו יום ראשון אחה"צ  (23.7.2017) , בו התקיים המפגש. ובכל זאת הגעתי. הגעתי לא משום שהאמנתי שיש בשיח הזה כדי לקדם  דבר מה לקראת יתר רציונליזציה בהתנהלות, כדי לשמור על פתרונות הגיונ…