דלג לתוכן הראשי

בין דמשק לעין השופט

לילה שקט יורד על הקיבוץ שלי.
בחוץ הפסטורליה חוגגת  ברעש של לילה:
פרה גועה ברפת, צרצרים מצרצרים על סף חלוני. רחש הממטרות שנותנות חיים לדשא המיובש של הקיץ הישראלי . זוהי המוסיקה הכמעט הרמונית של הלילה בעין השופט שבישראל
בפנים, נפשי סוערת ועיניי קרועות מן המראות שעולים מדמשק.  זה כאן. ממש קרוב . רק 200 קילומטר צפונה ומזרחה. רק שעתיים וחצי של נסיעה ברכב מפרידות בין השלווה לזוועה.
שורות שורות מוטלות הגוויות . 1300 בני אדם נטבחו כאן לידנו. מן המסך נפלטות מראות האימה. הילדים, הילדים! והלב נקרע.
המבט הריק בעיניים, הקצף מהפה הגופות המפרכסים – ככה נראה טבח כימי.
וזה כאן ועכשיו
זה לא שם ואז
והעולם, אותו עולם, שותק ומאפשר. כאז כך היום. בעולם שבו אנחנו חיים אין גבולות אדומים. אין מעשים שמשפחת האדם פשוט לא תאפשר. יש חשבונות קרים של כדאיות ואדישות. יש הפניית המבט הצידה של "מה איכפת לי, הם אויבים שלנו , לא ?"

לא! הם בני אנוש, חסרי ישע ומגן. קורבנות של הרוע בהתגלמותו של הצד האפל שבנו, של נשק שלא צריך להתקיים. שנמצא שם בסוריה כשהכתובת הרשומה עליו היא הבית שלי בישראל, ועכשיו הוא מופנה כלפיהם. לא, זה לא משמח ולא מעודד אותי. זה נורא וזה צריך להיפסק מיד!
שם בדמשק בבית שדומה לשלי אני רואה בנות קטנות בגיל של בתי בגופיה כתומה ומכנסיים קצרות, בחולצה ורדרדה וחצאית ארוכה – שרועות דוממות . מתות. כאן בעין השופט אינני יכול להירדם אני מחבק את מטר שלי בת ה-10 ומאמצה חזק לליבי, מסניף את ריחה וסופר את נשימותיה הצלולות. בגופיה אדומה היא ישנה בשלווה, בתחושה של מוגנות וביטחון כשל כך קרוב אליה צחנת הכימי הורסת את שאריות המוסר של האדם בעולמה
ואנחנו ? האם נמשיך לשתוק ? האם נמשיך לחשוב שזה טוב שזה קורה להם ? האם לא נבין שבעולם הקטן שלנו מה שקורה שם קורה גם כאן – ומה שקרה לנו אז קורה היום לבני אדם אחרים לידינו, ומעמיק את הצריבה הטבועה כה עמוק בזהותנו ובפנימיותנו כבני אנוש וכיהודים ? 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תגובת מרכז גבעת חביבה על הפיגוע בהר הבית

גבעת חביבה, המרכז לחברה משותפת בישראל, מגנה בכל תוקף את ההתקפה בירושלים ביום שישי האחרון בה נהרגו שוטרים ישראלים ע"י אזרחים ישראלים. 
זו אינה דרכנו!
זה מעשה שאין לו מקום והצדקה בשום הקשר. מדובר בפגיעה אנושה בקדושתו של המקום וחתירה תחת המאמצים לבניית חברה משותפת ושוויונית במדינת ישראל. אנו מברכים על גינוי המעשה ע"י מנהיגות החברה הערבית ופונים לגורמי השלטון ולציבור במדינת ישראל לא להיגרר אחרי קיצונים משני הצדדים המבקשים לפגוע במרקם העדין של החברה ולזרוע פירוד ופחד בין מרכיביו.
תנחומינו למשפחות ההרוגים.
יניב שגיא מוחמד דרואשה ריאד כבהא סאמר עטאמנה דודו אמיתי

أمل مشترك תקווה משותפת

‏חמישי 14 ספטמבר‏ ‏בשעות ‏9:30‏ - ‏16:30
במתנס בקלנסוואה חברי הועדה מארגנת: 
דניאל בלטמן, בשיר כרכבי, יניב שגיא, ג'מאל דגש, מירב בן-נון, יהושע סובול, מירון רפופורט, תאבת אבו ראס, דני פילק, עודה בשאראת, תמנע פתר, סיני פתר, אוקי מרושק, שדא מנסור, אבנר בן עמוס,רונית מטלון. 

הארגונים המשתתפים בכנס ובהנחיית השולחנות העגולים: 
נוה שלום -ואחת אלסאלם, לוחמים לשלום, פורום המשפחות השכולות הישראלי- פלסטיני, מולדת אחת -שתי מדינות ,פורום ארגוני השלום, רופאים לזכויות אדם, המטה למאבק בגזענות , גבעת חביבה , מדרשת "אדם" ',נשות "מחסום וואטש".

 أعضاء اللجنة التنظيمية :
 دانيئيل بلاطمان, ثابت ابو راس, داني فيلك, بشير كركبي, ميراڤ بن نون, يهوشواع سوبول, ميرون رپپورت, جمال دغش, اوكي مروشك, عودة بشارات, ينيڤ سچي, تمناع پتر, سيناي پتر, شدا منصور, أفنير بن عموس، رونيت مطلون.

 المنظمات المشاركة في اللقاء : 
نيڤيه شالوم - واحة السلام، المحاربين من أجل السلام، محضر العائلات الثكلى الاسرائيلي-الفلسطيني، وطن واحد - دولتان، محضر منظمات السلام، أطباء لحقوق الانسان، المركز لمجابهة العنصرية، چڤعات ح…

רוח המקום

לאורך השנים וביתר שאת מזה חמישים שנה (מאז כיבוש השטחים) כול כמה שנים מתרחשת הסלמה עקובה מדם בין העמים  במרחב הטריטוריאלי של מדינת ישראל והשטחים.  המקום הנפיץ ביותר, הנושא עמו פוטנציאל לעימות דתי כלל מרחבי בין מוסלמים ליהודים הוא  הר הבית.
ההסלמה האחרונה סביב תקריות הר הבית (רצח השוטרים, הריגת המפגינים, הנחת המגנומטרים בשערי הכניסה למתחם הר הבית , אי תאום בין גורמים וכו') מחייבת מעשה. אי הנחת מההתנהלות הממשלתית הכושלת המביאה להגבהת להבות , ולמתחים מיותרים במקום הכי נפיץ ורגיש במרחב, הביאה חברים טובים  מאזור ואדי ערה , יהודים כערבים ליזום מפגש דיבורים כדי לקיים שיח ידידים משוכנעים בעקבות המתח שנוצר ופוטנציאל האלימות בין העמים שהוא נושא עמו. היוזמים למפגש היו: דורון ליבר (מצר) נג'יב אבו רקיה (מייסר) שולי דיכטר (מענית) יניב שגיא (מנכ"ל גבעת חביבה) ומוחמד דראושה (גבעת – חביבה) . היה לי יום עמוס באותו יום ראשון אחה"צ  (23.7.2017) , בו התקיים המפגש. ובכל זאת הגעתי. הגעתי לא משום שהאמנתי שיש בשיח הזה כדי לקדם  דבר מה לקראת יתר רציונליזציה בהתנהלות, כדי לשמור על פתרונות הגיונ…