דלג לתוכן הראשי

ערב ט' באב 2013 - בין תשעה באב להפגנות ערביי ישראל

רבים היו הצמים אתמול בארצנו. מחד המאמינים היהודים שצמו בגין חורבן בית המקדש, ומאידך המאמינים המוסלמים שצמים בימים אלה את צום הרמדאן.
אתמול בין צום לתענית יצאו  במקומות שונים בישראל מפגינים רבים מערביי ישראל למחות נגד הריסות הבתים ותוכנית "הסדרת בעיית הבדואים בנגב". נדמה שהפגנות אלה לא ריגשו במיוחד את הציבוריות הישראלית. קשה להסביר את האדישות וההדחקה שלנו. בעודנו מציינים את חורבן בית ראשון ושני, מצוי הבית השלישי (מדינת ישראל המודרנית) בסכנה.
ראוי שנחזור ונלמד את אגדות החורבן של בית המקדש:
על מה חרבה הארץ ? על קמצא ובר-קמצא חרבה ירושלים (מתוך אגדות החורבן גיטין נ"ו-נ"ח)
חורבן בית שני היה מאורע ששינה את תולדות עמנו ואת תולדות ארצנו. הן מבחינה לאומית והן מבחינה רוחנית-דתית.
שאלה מרכזית הטרידה את אנשי דור החורבן. מדוע נגזר חורבן בית שני? האם יש לראות בחורבן הסתר פנים? (יומא ט) ״מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים, אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצוות וגמילות חסדים. מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם, ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים".
להלן סיפור מעשה קמצא ובר-קמצא  לפי ספר האגדה של ביאליק:
מעשה באדם שהיה אוהבו – קמצא
ושונאו – בר קמצא.
עשה סעודה.
אמר לו לשמשו - לן והבא לי אח קמצא בר קמצא.
הלך והביא לו את בר קמצא.
בא בעל הסעודה ומצאו יושב.
אמר לו: הרי שונא אתה לי ומה לך כאן? עמוד וצא!
אמר לו: הואיל ובאתי – הניחני, ואתן לך דמי כל מה שאוכל ואשתה.
אמר לו: לא!
אמר לו: אתן לך דמי חצי סעודתך...
אמר לו: לא! אתן לך דמי כל סעודתך...
אמר לו: לא. תפסו בידו, העמידו והוציאו.
אמר בר קמצא – הואיל וישבו חכמים ולא מיחו בי – מכלל שנח להם – אלך ואלשין עליהם לפני המלך.
בא ואמר לו לקיסר: מרדו בך יהודים.

בסיפור הזה בר קמצא מצטייר כאיש מתון, הנוהג בתבונה ומנסה להגיע לידי פשרה עם בעל הסעודה כדי שלא להימנע מבושה אבל הלה אינו מוכן להתפשר ולוותר ונוהג בו באלימות לעיני כל ציבור האורחים.
העלבון והחרפה הופכים את בר קמצא המתון לאדם שיצר הנקמה דוחפו לעשות מעשים שלא התכוון לעשותם מראש. על העובדה ששונאו גרשו בחרפה עוד היה מוכן להבליג אבל שתיקת החכמים שברה אותו וגרמה לו. להלשין לקיסר ולדחוף לחורבן
שנאת החינם עליה מדברים בישראל כיום נהוגה להיאמר רק ביחסים שבינינו היהודים לבין עצמנו. אבל בארץ הזאת יש כבר כמעט רע מהאוכלוסייה שאינם יהודים ושנאה גדולה מרחפת מעליהם. שנאה של יהודים כלפי ערבים ושנאה של ערבים כלפי יהודים. מהשנאה יבוא החורבן. השנאה שמובילה לגזענות  שלנו שמאיימת על הדמוקרטיה, והשנאה שמובילה לייאוש שלהם שמאיים על פגיעתם במדינה.
נחזור לבר קמצא ונראה איך העדר התחשבות ויכולת לקיים שיח מכבד כבסיס לשותפות בחברה, דוחף את החלש והפגוע למעשי קיצון שמובילים לחורבן.
כך צריך להבין את השלכות הריסות הבתים ותוכניות למיניהן שנעשות ללא הידברות  וללא שותפות. במקום לפתור את הבעיה אנחנו מסכנים את עצם קיומה של מדינת ישראל היהודית-דמוקרטית.


תגובות

  1. שלום רב!

    הניסיון להימנע מפענוח של המסרים האמיתיים של כותבי התלמוד ימשיך לגרום עלינו את ההשלכות של אי-ידיע של הסיבות של החורבן המתמשך של העולם.

    מתכבד להציע פענוח (לא פרשנות אלא הפענוח) של שתי נקודות של אגדת החורבן - הפענוח של המילים הראשונות והמילים האחרונות של האגדה. הנה שני קישורים לציטוט:

    https://drive.google.com/folderview?id=0B8mGY6JYOQDOfmxuWUl1Zkt1X0ZTa09SSklMMlRDallGT25KVkpUQ3FqWnJDZ004MjRBQkU&usp=sharing

    http://barkamtza2007.blogspot.com/2015/09/Kamtza.and.BarKamtza.html

    בכבוד רב ועם איחולי של שנה טובה

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תגובת מרכז גבעת חביבה על הפיגוע בהר הבית

גבעת חביבה, המרכז לחברה משותפת בישראל, מגנה בכל תוקף את ההתקפה בירושלים ביום שישי האחרון בה נהרגו שוטרים ישראלים ע"י אזרחים ישראלים. 
זו אינה דרכנו!
זה מעשה שאין לו מקום והצדקה בשום הקשר. מדובר בפגיעה אנושה בקדושתו של המקום וחתירה תחת המאמצים לבניית חברה משותפת ושוויונית במדינת ישראל. אנו מברכים על גינוי המעשה ע"י מנהיגות החברה הערבית ופונים לגורמי השלטון ולציבור במדינת ישראל לא להיגרר אחרי קיצונים משני הצדדים המבקשים לפגוע במרקם העדין של החברה ולזרוע פירוד ופחד בין מרכיביו.
תנחומינו למשפחות ההרוגים.
יניב שגיא מוחמד דרואשה ריאד כבהא סאמר עטאמנה דודו אמיתי

أمل مشترك תקווה משותפת

‏חמישי 14 ספטמבר‏ ‏בשעות ‏9:30‏ - ‏16:30
במתנס בקלנסוואה חברי הועדה מארגנת: 
דניאל בלטמן, בשיר כרכבי, יניב שגיא, ג'מאל דגש, מירב בן-נון, יהושע סובול, מירון רפופורט, תאבת אבו ראס, דני פילק, עודה בשאראת, תמנע פתר, סיני פתר, אוקי מרושק, שדא מנסור, אבנר בן עמוס,רונית מטלון. 

הארגונים המשתתפים בכנס ובהנחיית השולחנות העגולים: 
נוה שלום -ואחת אלסאלם, לוחמים לשלום, פורום המשפחות השכולות הישראלי- פלסטיני, מולדת אחת -שתי מדינות ,פורום ארגוני השלום, רופאים לזכויות אדם, המטה למאבק בגזענות , גבעת חביבה , מדרשת "אדם" ',נשות "מחסום וואטש".

 أعضاء اللجنة التنظيمية :
 دانيئيل بلاطمان, ثابت ابو راس, داني فيلك, بشير كركبي, ميراڤ بن نون, يهوشواع سوبول, ميرون رپپورت, جمال دغش, اوكي مروشك, عودة بشارات, ينيڤ سچي, تمناع پتر, سيناي پتر, شدا منصور, أفنير بن عموس، رونيت مطلون.

 المنظمات المشاركة في اللقاء : 
نيڤيه شالوم - واحة السلام، المحاربين من أجل السلام، محضر العائلات الثكلى الاسرائيلي-الفلسطيني، وطن واحد - دولتان، محضر منظمات السلام، أطباء لحقوق الانسان، المركز لمجابهة العنصرية، چڤعات ح…

רוח המקום

לאורך השנים וביתר שאת מזה חמישים שנה (מאז כיבוש השטחים) כול כמה שנים מתרחשת הסלמה עקובה מדם בין העמים  במרחב הטריטוריאלי של מדינת ישראל והשטחים.  המקום הנפיץ ביותר, הנושא עמו פוטנציאל לעימות דתי כלל מרחבי בין מוסלמים ליהודים הוא  הר הבית.
ההסלמה האחרונה סביב תקריות הר הבית (רצח השוטרים, הריגת המפגינים, הנחת המגנומטרים בשערי הכניסה למתחם הר הבית , אי תאום בין גורמים וכו') מחייבת מעשה. אי הנחת מההתנהלות הממשלתית הכושלת המביאה להגבהת להבות , ולמתחים מיותרים במקום הכי נפיץ ורגיש במרחב, הביאה חברים טובים  מאזור ואדי ערה , יהודים כערבים ליזום מפגש דיבורים כדי לקיים שיח ידידים משוכנעים בעקבות המתח שנוצר ופוטנציאל האלימות בין העמים שהוא נושא עמו. היוזמים למפגש היו: דורון ליבר (מצר) נג'יב אבו רקיה (מייסר) שולי דיכטר (מענית) יניב שגיא (מנכ"ל גבעת חביבה) ומוחמד דראושה (גבעת – חביבה) . היה לי יום עמוס באותו יום ראשון אחה"צ  (23.7.2017) , בו התקיים המפגש. ובכל זאת הגעתי. הגעתי לא משום שהאמנתי שיש בשיח הזה כדי לקדם  דבר מה לקראת יתר רציונליזציה בהתנהלות, כדי לשמור על פתרונות הגיונ…