דלג לתוכן הראשי

גזענות 2013

על ראש הגבעה עומדת פרה

פותחת סוגרת ת'תחת שלה

בא החזיר תקע לה גרגיר

וכך נולד השומר הצעיר
שיר עם ששמענו רבות בילדותנו כאשר נוער מתנועות אחרות נהג להקניט אותנו

1. מזה כחצי שנה אני מכהן בתפקיד מנהל גבעת חביבה. מדי יום אני נפגש עם עשרות אנשים, מנהיגי ציבור, פקידי מדינה, ארגונים חברתיים, אנשים מחו"ל, נוער, מבוגרים, דתיים, חילוניים, ערבים ופלסטינים. המפגשים מרתקים - פה ושם בארץ ישראל. תמונת המציאות המורכבת והמאתגרת של ישראל 2013 נפרסת לפניי יום יום מפיהם של דוברים רבים. אני בוחר לשתף אתכם בטור זה במחשבות ובסיפורים שמתקשרים אליהן. קראתי לטור "על ראש הגבעה" הן משום שמקורותיו בעשייה של גבעת חביבה, והן משום הזימזום הסאטירי של "ישראל הישנה" בה גדלתי שגם כאשר היו "יורדים" עלינו ה"שמוצניקים", תמיד זה היה מלווה בקריצה של ההערכה ושותפות, מן הסוג שכיום בשנת ה-100 לתנועה הם הרבה יותר נדירים.

2. ואלה שמות:
המורות סוהד אבו זמירה וחברתה רויטל וולקוב - הותקפו בירושלים על ידי חבורת נערים דתיים.
חסן אוסרוף - ערבי ישראלי שמועסק כעובד ניקיון של עיריית תל אביב, הותקף בטיילת הרברט סמואל בעיר על ידי חבורה של יותר מ-20 צעירים יהודים. הוא אושפז בבית החולים איכילוב עם פגיעות בראשו, בארובת העין ובלסתו.
אנא אמטיר - צעירה דתייה שחלפה בתחנת הרכבת הקלה נתנה לפתע אגרוף בפרצוף לאישה הערבייה שהמתינה במקום. כשהאישה ניסתה להתגונן בחזרה, החברות של התוקפת באו לעזרתה, החלו להכותה והדפו אותה לעבר קיר התחנה.
נימר שרקאווי - ארבעה צעירים תושבי טבריה נעצרו בחשד שהכו בשבת לפנות בוקר את נימר שרקאווי (43) מנצרת עילית, שנפש בחוף חורי עם אשתו.
אולאד איסא (57) - תושבת נצרת עילית שהותקפה בקללות ויריקות ודרישה שתתפנה "מהשכונה היהודית" שבה היא חיה כבר 20 שנה

אלו השמות שספגו על גופם ונשמתם את עוצמת השנאה והגזענות שקיימת בישראל נגד ערבים. המכים לרוב צעירים, לרוב דתיים, הם לא עשבים שוטים. הם לא מייצגים רק ציבור קיצוני. הם בלב הציבור הישראלי. זה כתוב במחקרים שנעשו על עמדות של צעירים בשנתיים האחרונות. זה נמצא במיליוני טוקבקים מזוויעים. זה לא הם – זה אנחנו. תדברו עם צעירים תשמעו באוזניכם. לדעתי זו סכנה קיומית למדינת ישראל, לא פחות מהאיום האיראני. אם עתידנו הוא חברה גזענית ולא דמוקרטית אז לא נתקיים. פשוטו כמשמעו. הכתובת היא כרגע על הקיר, מרוססת במקומות רבים בישראל וחרוטה על הגוף והפנים של השמות שהוזכרו למעלה. האם נצליח לפעול רק כשיהיה כאן רצח על רקע גזעני?

3. עם סכנין באצטדיון "טדי"
מעניין לעניין, באותו עניין. סיפור אישי מלפני 3 שבועות כאשר הצטרפתי להנהלת קבוצת הכדורגל של בני סכנין כאשר בעיצומה של " פרשת הגזענות" של בית"ר ירושלים התקיים משחק באיצטדיון "טדי" בין הקבוצות. מספר ימים בלבד לאחר שאוהדי בית"ר תלו את השלט: "ירושלים טהורה לעד".
בשנת 1991 נחנך בירושלים אצטדיון "טדי" לכבודו של ראש העיר טדי קולק.
טדי נולד בבוקרשט אבל את ילדותו ונעוריו העביר בווינה שם השתייך לתנועת הנוער היהודית "כחול לבן". הייתה זו תנועה שיועדה לבניהם של משפחות מתבוללות שהיו מעוניינים ללכת לתנועות נוער כלליות, אבל נדחו על ידי תנועות נוער לאומיות גרמניות שסרבו לקבל יהודים לשורותיהם. צחוק ההיסטוריה הוא, שכמאה שנה מאוחר יותר, באצטדיון הקרוי על שמו, מתנהל המאבק הגזעני נגד קבלת ערבים לקבוצה הייצוגית של ירושלים. כאשר התקיים המשחק, החלטתי להצטרף לידידי גבעת חביבה מסכנין (שבה יש לגבעה שלוחה) ולידידי מאזן גנאים, ראש העיר ולנסוע איתם לגוב האריות של "טדי". כאקט של סולידריות ושותפות. ישבתי שם באיצטדיון יחד עם חברי הנהלת הקבוצה במה שנקרא "יציע הכבוד", אבל הרבה כבוד לא היה שם. היות ו"זכיתי" לשבת בדיוק בכסא שמאחורי ח"כ טיבי, והייתי היהודי היחידי בין חבורת הערבים שישבה למעלה ביציע, זכיתי להרגיש את שנאת האלפים היוקדת. שם ביציע הכבוד אלפי אנשים לימדו אותי דברים על אמא שלי שלעולם לא ידעתי.... הקללות ניתכו כאשר סכנין הובילה והצליחו לנסוק גבוה יותר כאשר בית"ר השוותה. תודה לאל שנגמר בתיקו....שמחתי על ההזדמנות לחוות את החוויה שחווים אנשי סכנין כאשר הם מגיעים ל"טדי", זה חידד את התחושה של "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" וזה כואב, מאוד כואב לראות את אחיי היהודים (כנהוג לומר בימי בנט אלו) שטופי השנאה והזעם. לא זו היהדות מבית מדרשם של הלל הזקן, הרמב"ם והרב לאו של ימינו. זו יהדות אחרת עם מוסר אחר שמשחיר את פני עמנו.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

תגובת מרכז גבעת חביבה על הפיגוע בהר הבית

גבעת חביבה, המרכז לחברה משותפת בישראל, מגנה בכל תוקף את ההתקפה בירושלים ביום שישי האחרון בה נהרגו שוטרים ישראלים ע"י אזרחים ישראלים. 
זו אינה דרכנו!
זה מעשה שאין לו מקום והצדקה בשום הקשר. מדובר בפגיעה אנושה בקדושתו של המקום וחתירה תחת המאמצים לבניית חברה משותפת ושוויונית במדינת ישראל. אנו מברכים על גינוי המעשה ע"י מנהיגות החברה הערבית ופונים לגורמי השלטון ולציבור במדינת ישראל לא להיגרר אחרי קיצונים משני הצדדים המבקשים לפגוע במרקם העדין של החברה ולזרוע פירוד ופחד בין מרכיביו.
תנחומינו למשפחות ההרוגים.
יניב שגיא מוחמד דרואשה ריאד כבהא סאמר עטאמנה דודו אמיתי

أمل مشترك תקווה משותפת

‏חמישי 14 ספטמבר‏ ‏בשעות ‏9:30‏ - ‏16:30
במתנס בקלנסוואה חברי הועדה מארגנת: 
דניאל בלטמן, בשיר כרכבי, יניב שגיא, ג'מאל דגש, מירב בן-נון, יהושע סובול, מירון רפופורט, תאבת אבו ראס, דני פילק, עודה בשאראת, תמנע פתר, סיני פתר, אוקי מרושק, שדא מנסור, אבנר בן עמוס,רונית מטלון. 

הארגונים המשתתפים בכנס ובהנחיית השולחנות העגולים: 
נוה שלום -ואחת אלסאלם, לוחמים לשלום, פורום המשפחות השכולות הישראלי- פלסטיני, מולדת אחת -שתי מדינות ,פורום ארגוני השלום, רופאים לזכויות אדם, המטה למאבק בגזענות , גבעת חביבה , מדרשת "אדם" ',נשות "מחסום וואטש".

 أعضاء اللجنة التنظيمية :
 دانيئيل بلاطمان, ثابت ابو راس, داني فيلك, بشير كركبي, ميراڤ بن نون, يهوشواع سوبول, ميرون رپپورت, جمال دغش, اوكي مروشك, عودة بشارات, ينيڤ سچي, تمناع پتر, سيناي پتر, شدا منصور, أفنير بن عموس، رونيت مطلون.

 المنظمات المشاركة في اللقاء : 
نيڤيه شالوم - واحة السلام، المحاربين من أجل السلام، محضر العائلات الثكلى الاسرائيلي-الفلسطيني، وطن واحد - دولتان، محضر منظمات السلام، أطباء لحقوق الانسان، المركز لمجابهة العنصرية، چڤعات ح…

רוח המקום

לאורך השנים וביתר שאת מזה חמישים שנה (מאז כיבוש השטחים) כול כמה שנים מתרחשת הסלמה עקובה מדם בין העמים  במרחב הטריטוריאלי של מדינת ישראל והשטחים.  המקום הנפיץ ביותר, הנושא עמו פוטנציאל לעימות דתי כלל מרחבי בין מוסלמים ליהודים הוא  הר הבית.
ההסלמה האחרונה סביב תקריות הר הבית (רצח השוטרים, הריגת המפגינים, הנחת המגנומטרים בשערי הכניסה למתחם הר הבית , אי תאום בין גורמים וכו') מחייבת מעשה. אי הנחת מההתנהלות הממשלתית הכושלת המביאה להגבהת להבות , ולמתחים מיותרים במקום הכי נפיץ ורגיש במרחב, הביאה חברים טובים  מאזור ואדי ערה , יהודים כערבים ליזום מפגש דיבורים כדי לקיים שיח ידידים משוכנעים בעקבות המתח שנוצר ופוטנציאל האלימות בין העמים שהוא נושא עמו. היוזמים למפגש היו: דורון ליבר (מצר) נג'יב אבו רקיה (מייסר) שולי דיכטר (מענית) יניב שגיא (מנכ"ל גבעת חביבה) ומוחמד דראושה (גבעת – חביבה) . היה לי יום עמוס באותו יום ראשון אחה"צ  (23.7.2017) , בו התקיים המפגש. ובכל זאת הגעתי. הגעתי לא משום שהאמנתי שיש בשיח הזה כדי לקדם  דבר מה לקראת יתר רציונליזציה בהתנהלות, כדי לשמור על פתרונות הגיונ…